מחבר: Gil Rach

שיר שעוסק בספרה שתיים הוא השיר  "ילד ועוד ילד" מאת חיה שנהב (מתוך הספר "על ההר יושב ענק"). אדגים את האפשרויות הגלומות בו להבנה המתמטית ולדיוק בשפה בחיי היום יום.

ילד ועוד ילד?
-שני ילדים.
שקד ועוד שקד?
-שני שקדים.
שני ילדים
אוכלים שקדים…..

כאן מתווסף ממד נוסף,שמתייחס לדיוק בשפה,המספר שתיים עבור זכר ועבור נקבה.

לגבי הפעילות, אפשר להכין את הדמויות בכרטיסיות ולהראות לפי מילות השיר. אפשר ורצוי להעביר את המוטיב המשחקי שמופיע בשיר, לחיי היום יום של הילד בזמן הארוחה, אומר ביצה ועוד ביצה, שתי ביצים וכו', וכך לגבי כל חפץ בפעוטון בצורה משחקית. גם אני לעצמי , אחדד את הפעמים   בהם אומרים שני ושתי , ואקפיד על דיוק בשפה שלי.

לגברת שמחה לב רחום
מצאה ברחוב אפרום חום…

אני אישית נמשכת לטקסט הזה מאחר שהוא מזכיר לי את מרים ימיני, השכנה בבית הורי. אישה בעלת לב רחום כפי שמיטיבה לתאר נורית זרחי,בחצרה יכולת לפגוש בעלי חיים רבים שהצילה בדרך זו או אחרת, האכילה וגידלה. הייתה לה אהבה רבה גם לילדים והיא דאגה להאכילם במטעמים מעשי ידיה.

ההכנות הנדרשות:  לצייר את דמותה של גברת שמחה על שמינית בריסטול לבן. לצייר את האפרוח החום ולאחר מכן את גדילתו, ואת עשרת האפרוחים שהולכים בשורה אחרי התרנגולת. למרוח בפלסטלינה צבעונית את הדמויות ולכסות בשכבה דקה של דבק פלסטי.  להראות לילדים תוך כדי סיפור את התמונה המתאימה. כפעילות המשך הייתי מלמדת את הילדים ליצור בעצמם אפרוח על ידי הכנת כדורים קטנים מפלסטלינה, מעיכתם על הדף,והוספת רגליים, ומקור באמצעות עט דק.

לשיר מעלות רבות כגון חמלה, טיפול עקבי בבעלי חיים והתמורה הרבה שבעלי החיים מעניקים לבני האדם, מעגל החיים בטבע (אפרוח,פרגית, תרנגולת, ביצים, דגירה של שלושה שבועות).  כמו כן, אישה העומדת על דעתה וממשיכה, למרות הכינויים שבהם מכנים אותה שכניה, בדרכה המיוחדת.

לשיר המלא

ההכנות הנדרשות: מכינים עיגולים קטנים, קטנים מגודל  כף ידו של  הפעוט, מנקדים באמצעות טוליפ כסף. מניחים בסלסילה, עוברים מילד לילד ומאפשרים  לקחת חיפושית אחת קטנה. הפעוט מניח על כף ידו ומדקלמים ביחד. כך, אנחנו מפעילים רגש של חמלה כלפי בעלי חיים קטנים מאתנו ונותנים לפעוט ידע על העולם: אנחנו, בני האדם, שומרים על בעלי החיים.

מתוך: ניסע אל השדה מאת פניה ברגשטיין

כאן לא נדרשות הכנות מראש. מקריאים את השיר בסגנון של הדהוד, בו אני המחנכת אומרת משפט והילדים חוזרים אחרי על אותו משפט וכך, בצורה קצבית, מתקדמים בשיר.

הילד הקטן שומע לא פעם איסורים והנה כאן ,בשיר, הוא יכול לחזור בקול רם על  האיסורים "מרשה","לא מרשה", וליהנות מההומור שבשיר . 

אדון משה/ חיה שנהב

אדון משה,

אדון משה,

אינו מרשה, 

אינו מרשה,

לילדים…….

 

מתוך: הספר הגדול של חיה שנהב

מן החלון פרח עציץ כל-היום הגנה יציץ. כל חבריו – שם בגן, הוא לבדו עומד כאן.

ההכנות הנדרשות: פוליגל חתוך מחולק לשלושה חלקים שיכול להיפתח ולהיסגר כמו חלון. בחלק האמצעי נדביק פרח בתוך עציץ ראי בתמונה.

אנחנו מדקלמים ביחד ופותחים את החלון להראות את הפרח (צירפתי תמונה לדוגמה). נעודד פעוטות להצטרף לדקלום. ההצטרפות תתרחש בדר"כ מסוף המשפט לתחילתו.

שיר מלא הבעות מילוליות על רגשות, קשור מאוד לחיי הילד.

לדעתי מתאים גם לחג ט"ו בשבט. 

"הגשם" כתבה לאה גולדברג מתוך "בואו עננים".

בשיר "הגשם" מופיעה תופעת טבע-גשם. כל דמות מקבלת בצורה שונה את ירידת הגשם, לאחד קר, לאחר רטוב וכו'.

התהליך התודעתי המתפתח באמצעות שיר זה הוא ההבנה שיש נקודות ראות שונות לאותה תופעה, ואפשר להבין אותן, וגם ידע על עולם הטבע.

אחת הדרכים לפתח אמפתיה אצל ילדים היא באמצעות ההבנה שאנחנו שונים זה מזה ומה שאני אוהב לא בהכרח גם האחר יאהב.

שָׁר הַדְּרוֹר: קַר לִי קַר,
כִּי יָרַד הַמָּטָר;
נוֹצוֹתַי רְטֻבּוֹת,
קַר לִי קַר, קַר לִי קַר…

ראו: https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=2538

 

המשוררת, מתארת סיפור קצר בחרוזים, שהוא בעצם משחק אצבעות לפני הספירה עצמה, אומרת אחד הלך אחד… וכו' . המספר חמש מופיע אבל אין ספירה .

לגבי הצגה ויזואלית של השיר, עבור תינוקות אפשר לקחת כפפה, עליה להדביק עם סקוטש את חמשת הגוזלים כאשר אחד צריך להיות קטן במידתו וכך לשחק עם האצבעות ולפי מילות השיר להחסיר כל פעם גוזל . עבור פעוטות, אפשר להכין ספרון עליו מודבקים עם סקוטש הגוזלים, ובאותו אופן להעלים כל פעם גוזל לפי מילות השיר.

יש לי קן מגבעולים,
בו חמשת גוזלים,
אחד הלך,
אחד ברח …

בתוך:אצו רצו גמדים מאת מ. י. שטקליס