בתחום של הגשת חומרים, המחנכות מגישות לפעוטות בשגרת היום בצק, לפיתוח מוטוריקה, קואורדינציה ועידון יצרים. ההצעה היא, תוך כדי עבודת הילדים, לפני שמגישים כלי עזר, לדקלם כמה פעמים את הדקלום של מיריק שניר (מתוך הספר "קטנטנים"), תוך ליווי בתנועות ידיים לפי מילות השיר.
על הבצק אני דופק, אני דופק על הבצק, מורח טופח ולש- חלש, חלש. לש. מרדד- מעט מעט. מגלגל- לאט לאט……..
שוב, תרחיש מעניין עם הרבה מילים חדשות: דופק, מורח, טופח, לש, חלש, מרדד, מגלגל.
חלק מרכזי בעבודת המחנכת עם גילאי שנתיים – שלוש שנים הוא נושא החינוך לניקיון. בספר קטנטנים/ מיריק שניר, מופיע השיר:
פיפי! כבר יוצא לי… את הסיר אני מוצא לי, ומפשיל את המכנס פיפי- אל הסיר ניכנס.
התרחיש מעניין, כתוב בחרוזים ובשפה במשלב גבוה. מפשיל מכנסיים, למשל. נאמץ מילים אלה והן תהפוכנה לחלק משפת הדיבור שלנו עם הפעוטות וכך, כשפעוט מבקש להתפנות, מדקלמים שיר זה ומעודדים אותו לגשת לשירותים בעצמו, להפשיל מכנסיו ולהצליח במשימה חשובה זו.
השיר "דובי די ידידי", לקוח מחיי היום יום של הילד במעון, אוכלים יחד, ישנים יחד. השיר לקוח מיתוך הספר של חיה שנהב "תרנגולת כחולה".
דובי-די ידידי / חיה שנהב
דובי-די ידידי בא תשב לידי, תאכל איתי מהצלחת, נעשה הכול ביחד. דובי-די ידידי בוא תשכב לצדי, נפטפט……
ניקח בובת דובי ונדבר אליה לפי מילות השיר. הפעוט יביט בנו ויקשיב לדרך שבה אנחנו מדברות אל הדובי. בשלב שני אפשר לחלק לכל ילד דובי קטן ולחזור על הדקלום תוך עידוד הילדים להצטרף לטקסט. בהתנהלות היום יומית כדאי לדלות פניני לשון מיתוך הטקסט, ולהשתמש בהן גם לחיי היום יום של הילד. עם הזמן, נרגיש שגם הפעוטות משתמשים במילים אלה. למשל,כשפעוט יוותר לחבר שלו על המקום, נאמר לו בהדגשה ובחיוך "כמה טוב שיש חבר". כך,נחבר בין החיים היום יומיים שלהם ובין היצירה הספרותית, ומילה של שיר תהפוך למילה של המחנכת ולמילה של הפעוטות, תוך כדי העברת מסר חברתי חשוב – "כמה טוב שיש חבר".
לצידי– מילה כל כך יפה. המחנכת יכולה להשתמש בה גם לחיי היום יום של הפעוט: בוא, שב לצידי! שב לצידו של… (שם של חבר) וכו'.
רחצת הידיים זוהי פעילות שגרתית יום-יומית ולכאן מתאימים חרוזי האמירה. חרוזי האמירה הם שירים קצרים בדרך כלל בני ארבע שורות ומקריאים אותם בלחן מיוחד, לחן השונה מלחן של דיבור יום-יומי. חרוזי האמירה חוזרים באותה צורה, באותו קצב ובאותן הזדמנויות בפעילויות היום יום. עם החזרה היום-יומית, תבנית החריזה נעשית מובנת לפעוט. הינה, לדוגמה, שיר מתוך הספר:
גדי קטן רוצה חבר / חיה שנהב
"רוחצים את הידיים, מסבנים, שוטפים במים, מנגבים היטב היטב. עכשיו לארוחה נשב!"
בשיר מתואר תרחיש של רחצת הידיים לפני הארוחה (התרחיש הוא התנסות הקשורה לשגרת חיי היום יום של הפעוט). באמצעות השיר אנחנו מעבירים לפעוט ידע על הפעולות שיש לעשות בעת רחצת הידיים, ולאיזה צורך עושים אותן. יש לפעילות מטרה, יש לפעילות רצף – רוחצים, מסבנים, שוטפים במים, מנגבים ויושבים לאכול. יש יחסי סיבה ותוצאה – ניקיון הידיים לפני האוכל, כמה חשוב. מקנים לילד הרגלים לחיים בריאים כבר בגיל צעיר. מחר, כשלא נהיה לידו, הוא יזכור את רצף הפעולות שיש לעשות כדי להיות נקי ומוכן לארוחה וגם את המילים היפות שלמד בהקשר זה כמו "מנגבים היטב".
ההצעה היא לתלות שלט קטן מעל ברז הרחצה ובכל פעם שהמחנכת ניגשת ועוזרת לילדים לרחוץ את הידיים, היא משלבת את מילות השיר בדבריה.
שיר באותו נושא מתוך הספר שלום, כוכב הערב/ רפאל ספורטה:
ברז ברז/רפאל ספורטה
ברז, ברז, תן לי מים. יש סבון לי בידיים! מים, מים, עוד ועוד. שפך על כל האצבעות!
גם פה התרחיש מעניין ותורם, באמצעות השיר, לחינוך לניקיון.
נמצא שירים נוספים בספרי הילדים. נקפיד על תרחיש נכון ושפה במשלב גבוה. מדי פעם נחליף את השיר כדי לגוון וליצור עניין.
הספר ילד קטן הולך לגן/ קמזון, נמצא ברוב הגנים ומקריאים אותו במיוחד בתחילת השנה. לוקחים מתוך הסיפור את הפזמון החוזר "שלום וברכה ודרך צלחה" וכך מברכים את ההורה הנפרד מילדו. תחילה, זה יראה לנו מלאכותי, אך הינה דוגמה ללקיחת "פניני לשון" מתוך הסיפור והעברתם לחיי היום יום של הפעוט. כך נעשה הקשר בין הסיפור ובין החיים של הפעוט. נוסף לכך, המחנכת מדברת עברית בשפה יפה(משלב גבוה). במקום להגיד "היי וביי" היא מברכת את ההורה בברכה יפה בעברית.
עוד דוגמה מתוך הספר דגדוגים/ דתיה בן דור:
הלכתי לשוק פגשתי בקבוק נתתי לו שתי נשיקות וחיבוק
כאן, בפרידה מההורה, אפשר לומר "תן לאימא שתי נשיקות וחיבוק".הפעוט יזכור שמשפט זה לקוח מתוך הפעילות שחווה במפגש בגן.
לגבי הפעילות עצמה במפגש, כדאי לתת לכל ילד בקבוק שתייה ממוחזר, קטן וריק, שקישטנו לפני כן במדבקות בפעילות יצירה, ולפעול לפי מילות השיר .
ברווזיים שיר של לאה גולדברג מופיע במספר רב של ספרים . אני לקחתי מיתוך הספר "בואו עננים". מופיע גם בספר "אני וכל מיני חיות" בעריכת מיריק שניר ויונה טפר. המילים לשיר נמצאות גם באתר שירונט
הספר ילד קטן הולך לגן / קמזון, נמצא ברוב הגנים ומקריאים אותו , במיוחד בתחילת השנה. לוקחים מתוך הסיפור את הפזמון החוזר " שלום וברכה ודרך צלחה " וכך מברכים את ההורה הנפרד מילדו . תחילה, זה יראה לנו מלאכותי, אך הנה דוגמא ללקיחת פניני לשון מתוך הסיפור, והעברתם לחיי היום יום של הפעוט. כך נעשה הקשר בין הסיפור לבין החיים של הפעוט , נוסף לכך המחנכת דיברה עברית בשפה יפה( מדרג גבוה של השפה). במקום להגיד הי וביי היא ברכה את ההורה בברכה יפה ובעברית יפה .
רחצת הידיים זוהי פעילות שגרתית יום יומית ולכאן מתאימים חרוזי האמירה, אלה הם שירים קצרים בדרך כלל בני ארבע שורות שמקריאים אותם בלחן מיוחד. לחן השונה מלחן של דיבור יום יומי. חרוזי האמירה חוזרים באותה צורה, באותו קצב ובאותן הזדמנויות בפעילויות היום יומיום. עם החזרה היום יומית, תבנית החריזה נעשית מובנת לפעוט. הנה דוגמא שיר מתוך הספר גדי קטן רוצה חבר / חיה שנהב:
"רוחצים את הידיים, …
בשיר נבנה תרחיש לרחצת הידיים ליפני הארוחה, (התרחיש, זו התנסות הקשורה לשגרת חיי היום יום של הפעוט). באמצעות השיר אנחנו מעבירים ידע על רחצת הידיים ועל הפעולות שיש לעשות, ולאיזה צורך עושים אותן. יש לפעילות מטרה,יש לפעילות רצף – רוחצים, מסבנים, שוטפים במים, מנגבים ויושבים לאכול. יש יחסי סיבה ותוצאה – ניקיון הידיים לפני האוכל, כמה חשוב. מקנים לילד הרגלים לחיים בריאים כבר בגיל צעיר. מחר כשלא נהיה לידו הוא יזכור את רצף הפעולות שיש לעשות כדי להיות מוכן ונקי ליפני הארוחה וגם למד מילים יפות בהקשר זה כמו "מנגבים היטב".
ההצעה להכין שלט קטן מעל ברז הרחצה ובכל פעם שהמחנכת ניגשת לעזור לילדים לרחוץ את הידיים היא אומרת את מילות השיר, בין יתר הדברים שאומרת.
אוספים מכסים של גבינת קוטג' (כל מכסה שקוף מתאים), מניחים בסלסלה, עוברים בין הילדים וכל אחד לוקח בידו עיגול אחד ועוד אחד. מקריאים את השיר תוך ליווי תנועות ידיים בהתאם. הפעוטות משתתפים תוך חיקוי תנועות המחנכת ואמירת הטקסט.
עיגול אחד עמד לבד פגש חבר עיגול אחר אמר שלום! נעים היום! אז התקרבו השניים הביטו בעיניים הנה הם משקפיים.