הפעוטות ישובים סביב השולחן והאוכל מוגש, אפשר לדקלם בהטעמה את השיר מתוך הספר קטני קטנים/ מיריק שניר:
עוד מעט
מיכל תאכל
יש כיסא
יש שולחן
והאוכל כבר מוכן
יש מפית
יש כפית…….
במקום שימוש בלשון הוראה וציווי, ההצעה היא לדקלם את השיר ובכל פעם לקרוא בשם של ילד אחר. בדרך זו נוצר קשב, הפעוטות מחכים שיאמרו את שמם והינה הם מוכנים בשקט לארוחה. מהר מאוד גם הם ילמדו את השיר וישתתפו בדקלום.
גם בשיר זה מתקיים תרחיש מעניין המיטיב עם הילד .
לרפאל ספורטה יש שיר מתאים בספר המוזכר קודם
אימא לי קשרה מפית
ואכלתי בכפית
לא שפכתי לרצפה
אף טיפה!
המחנכת תאמר את שמה, במקום אימא. הפעוט מקבל ידע על התנהלות נכונה בזמן הארוחה: אוכלים בכפית ולא שופכים על הרצפה .
באתר של מירי צללזון יש שיר ברכה לפני הארוחה
וגם שיר לסיום הארוחה. מומלץ.
