מחבר: Gil Rach

רחצת הידיים זוהי פעילות שגרתית יום-יומית ולכאן מתאימים חרוזי האמירה. חרוזי האמירה הם שירים קצרים בדרך כלל בני ארבע שורות ומקריאים אותם בלחן מיוחד, לחן השונה מלחן של דיבור יום-יומי. חרוזי האמירה חוזרים באותה צורה, באותו קצב ובאותן הזדמנויות בפעילויות היום יום. עם החזרה היום-יומית, תבנית החריזה נעשית מובנת לפעוט. הינה, לדוגמה, שיר מתוך הספר:

גדי קטן רוצה חבר / חיה שנהב

“רוחצים את הידיים,
מסבנים, שוטפים במים,
מנגבים היטב היטב.
עכשיו לארוחה נשב!”

בשיר מתואר תרחיש של רחצת הידיים לפני הארוחה (התרחיש הוא התנסות הקשורה לשגרת חיי היום יום של הפעוט). באמצעות השיר אנחנו מעבירים לפעוט ידע על הפעולות שיש לעשות בעת רחצת הידיים, ולאיזה צורך עושים אותן. יש לפעילות מטרה, יש לפעילות רצף – רוחצים, מסבנים, שוטפים במים, מנגבים ויושבים לאכול. יש יחסי סיבה ותוצאה – ניקיון הידיים לפני האוכל, כמה חשוב. מקנים לילד הרגלים לחיים בריאים כבר בגיל צעיר. מחר, כשלא נהיה לידו, הוא יזכור את רצף הפעולות שיש לעשות כדי להיות נקי ומוכן לארוחה וגם את המילים היפות שלמד בהקשר זה כמו “מנגבים היטב”.

ההצעה היא לתלות שלט קטן מעל ברז הרחצה ובכל פעם שהמחנכת ניגשת ועוזרת לילדים לרחוץ את הידיים, היא משלבת את מילות השיר בדבריה.
שיר באותו נושא מתוך הספר שלום, כוכב הערב/ רפאל ספורטה:

ברז ברז/רפאל ספורטה

ברז, ברז, תן לי מים.
יש סבון לי בידיים!
מים, מים, עוד ועוד.
שפך על כל האצבעות!

גם פה התרחיש מעניין ותורם, באמצעות השיר, לחינוך לניקיון.
נמצא שירים נוספים בספרי הילדים. נקפיד על תרחיש נכון ושפה במשלב גבוה. מדי פעם נחליף את השיר כדי לגוון וליצור עניין.

פרידה בבוקר בין ההורה לילד

הספר ילד קטן הולך לגן/ קמזון, נמצא ברוב הגנים ומקריאים אותו במיוחד בתחילת השנה. לוקחים מתוך הסיפור את הפזמון החוזר “שלום וברכה ודרך צלחה” וכך מברכים את ההורה הנפרד מילדו. תחילה, זה יראה לנו מלאכותי, אך הינה דוגמה ללקיחת “פניני לשון” מתוך הסיפור והעברתם  לחיי היום יום של הפעוט. כך נעשה הקשר בין הסיפור ובין החיים של הפעוט. נוסף לכך, המחנכת מדברת עברית בשפה יפה(משלב גבוה). במקום להגיד “היי וביי” היא מברכת את ההורה בברכה יפה בעברית.

עוד דוגמה מתוך הספר דגדוגים/ דתיה בן דור:

הלכתי לשוק
פגשתי בקבוק
נתתי לו
שתי נשיקות וחיבוק

כאן, בפרידה מההורה, אפשר לומר “תן לאימא שתי נשיקות וחיבוק”.הפעוט יזכור שמשפט זה לקוח מתוך הפעילות שחווה במפגש בגן.

לגבי הפעילות עצמה במפגש, כדאי לתת לכל ילד בקבוק שתייה ממוחזר, קטן וריק, שקישטנו לפני כן במדבקות בפעילות יצירה, ולפעול לפי מילות השיר .

ברווזיים שיר של לאה גולדברג מופיע במספר רב של ספרים . אני לקחתי מיתוך הספר “בואו עננים”. מופיע גם בספר “אני וכל מיני חיות” בעריכת מיריק שניר ויונה טפר.
המילים לשיר נמצאות גם באתר שירונט

כפינה, כפית חד פעמית, מציירים עליה את כפינה עם טוש עמיד

מהספר  דקלומים מאת חקי שומר-שלום .

כפינה היא כף שאוהבת לרקוד,
כפינה יודעת לשכב ולעמוד,
כפינה קופצת אחת, שתיים, שלוש…

אוספים מכסים של גבינת קוטג’ (כל מכסה שקוף מתאים), מניחים בסלסלה, עוברים בין הילדים וכל אחד לוקח בידו עיגול אחד ועוד אחד. מקריאים את השיר תוך ליווי תנועות ידיים בהתאם. הפעוטות משתתפים תוך חיקוי תנועות המחנכת ואמירת הטקסט.

עיגול אחד
עמד לבד
פגש חבר
עיגול אחר
אמר
שלום! נעים היום!
אז התקרבו השניים
הביטו בעיניים
הנה הם משקפיים.

שיר שעוסק בספרה שתיים הוא השיר  “ילד ועוד ילד” מאת חיה שנהב (מתוך הספר “על ההר יושב ענק”). אדגים את האפשרויות הגלומות בו להבנה המתמטית ולדיוק בשפה בחיי היום יום.

ילד ועוד ילד?
-שני ילדים.
שקד ועוד שקד?
-שני שקדים.
שני ילדים
אוכלים שקדים…..

כאן מתווסף ממד נוסף,שמתייחס לדיוק בשפה,המספר שתיים עבור זכר ועבור נקבה.

לגבי הפעילות, אפשר להכין את הדמויות בכרטיסיות ולהראות לפי מילות השיר. אפשר ורצוי להעביר את המוטיב המשחקי שמופיע בשיר, לחיי היום יום של הילד בזמן הארוחה, אומר ביצה ועוד ביצה, שתי ביצים וכו’, וכך לגבי כל חפץ בפעוטון בצורה משחקית. גם אני לעצמי , אחדד את הפעמים   בהם אומרים שני ושתי , ואקפיד על דיוק בשפה שלי.

לגברת שמחה לב רחום
מצאה ברחוב אפרום חום…

אני אישית נמשכת לטקסט הזה מאחר שהוא מזכיר לי את מרים ימיני, השכנה בבית הורי. אישה בעלת לב רחום כפי שמיטיבה לתאר נורית זרחי,בחצרה יכולת לפגוש בעלי חיים רבים שהצילה בדרך זו או אחרת, האכילה וגידלה. הייתה לה אהבה רבה גם לילדים והיא דאגה להאכילם במטעמים מעשי ידיה.

ההכנות הנדרשות:  לצייר את דמותה של גברת שמחה על שמינית בריסטול לבן. לצייר את האפרוח החום ולאחר מכן את גדילתו, ואת עשרת האפרוחים שהולכים בשורה אחרי התרנגולת. למרוח בפלסטלינה צבעונית את הדמויות ולכסות בשכבה דקה של דבק פלסטי.  להראות לילדים תוך כדי סיפור את התמונה המתאימה. כפעילות המשך הייתי מלמדת את הילדים ליצור בעצמם אפרוח על ידי הכנת כדורים קטנים מפלסטלינה, מעיכתם על הדף,והוספת רגליים, ומקור באמצעות עט דק.

לשיר מעלות רבות כגון חמלה, טיפול עקבי בבעלי חיים והתמורה הרבה שבעלי החיים מעניקים לבני האדם, מעגל החיים בטבע (אפרוח,פרגית, תרנגולת, ביצים, דגירה של שלושה שבועות).  כמו כן, אישה העומדת על דעתה וממשיכה, למרות הכינויים שבהם מכנים אותה שכניה, בדרכה המיוחדת.

לשיר המלא

ההכנות הנדרשות: מכינים עיגולים קטנים, קטנים מגודל  כף ידו של  הפעוט, מנקדים באמצעות טוליפ כסף. מניחים בסלסילה, עוברים מילד לילד ומאפשרים  לקחת חיפושית אחת קטנה. הפעוט מניח על כף ידו ומדקלמים ביחד. כך, אנחנו מפעילים רגש של חמלה כלפי בעלי חיים קטנים מאתנו ונותנים לפעוט ידע על העולם: אנחנו, בני האדם, שומרים על בעלי החיים.

מתוך: ניסע אל השדה מאת פניה ברגשטיין